הבמיה הנה ירק המלא בוויטמינים, מינרלים, וחומרים מזינים אחרים המספקים יתרונות בריאותיים רבים כגון: ויטמין C, ויטמין K, חומצה פולית (ויטמין B9), תיאמין (ויטמין B1), מגנזיום וסיבים תזונתיים. ב-100 גרם במיה מבושלת יש כ-90 קלוריות, סידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים, המסייעים למלחמה בכולסטרול והמפחיתים את הסיכון למחלות לב. הבמיה גם מונעת מחלת כליות ומסייעת בריפוי של מחלות מעיים, מסייעת להילחם בעייפות ובדיכאון, תורמת לאכילה מאוזנת, מורידה כולסטרול, מונעת עצירות, עוזרת להילחם בסרטן השד, מסייעת להיריון, לאסטמה, לבריאות העצמות ושלל נושאים נוספים המחזקים את מערכות גופנו.
הבמיה היא ירק ממשפחת החלמיתיים, שאליה משתייכת גם הכותנה. מקורה באפריקה, והיא גדלה על שיח שעליו המחומשים נראים ככף יד. הריר, המצוי בדופנות התרמילים, מכיל חומרים מעבים ומקרישים, המסמיכים את התבשילים והמרקים שבהם מתבשלת הבמיה.
בעולם מוכרים כמה זנים של במיה. בארץ מוכרת בעיקר הבמיה הירוקה והאדומה. זן מיוחד של במיה בצבע אדום שבגינות רבות בישראל מגדלים אותו לצריכה עצמית , עליו רחבים בגודל של 10 – 20 ס”מ והוא קל מאוד לגידול ונושא פירות יפים ובקלות. לשתיל פרח צהוב הפורח רק יום אחד ולאחר מכן מתפתח פרי הבמיה מתחתיו. הבמיה הוא גידול קייצי, שנשתל ממרץ ועד יולי. יש לקטוף את הפרי כשהוא מגיע לשמונה ס”מ ולפני שהוא הופך לסיבי.
פרסום
האוכלוסייה הערבית לעומת זאת מחבבת יותר את הבמיה הירוקה והשמנמנה, אצלם במטבח הבמיה היא מלכה, נוהגים לצרף לתבשיליה הרבה בצל, שום, כוסברה ובשר כבש קצוץ. בטורקיה וביוון יש במיה ארוכה. במטבח העיראקי מבססים עליה את מרק הקובה-במיה הידוע, ובהודו יש בינדי מסאלה, שהיא במיה מוקפצת עם תערובת תבלינים. בארצות אפריקה ומזרח אסיה מגדלים במיה גדולה הרבה יותר בהשוואה לזו של המזרח התיכון. גם בארה"ב, שם היא מכונה "אצבעות הגברת," אפשר למצוא אותה, מבושלת עם עוף, דגים או מאכלי ים. במדינת לואיזיאנה מכינים מרק גומבו המבוסס על במיה, ובקרוליינה פורסים אותה לטבעות קטנות ומבשלים עם תירס.
