הממשלה אישרה בצהריים (ראשון) את שינוי שם המשרד שבראשו עומד השר אבי דיכטר – ממשרד החקלאות, למשרד החקלאות וביטחון המזון. ההחלטה לשנות את שם המשרד, בעיתוי הנוכחי, גרמה להרמת גבות – והשר דיכטר ניסה להסביר בריאיון ל-ynet מה עומד מאחוריה.
פורסם ב ynet – איתמר אייכנר, אלכסנדרה לוקש
"אני חושב שהחיים מתנהלים במקביל, גם בהיבט הקיומי של מדינת ישראל מבחינת המזון. אין בישראל שום גוף שמוביל את נושא ביטחון המזון. המטה לביטחון לאומי עשה עבודה יסודית בנושא הזה, המליץ שמשרד החקלאות יוביל את נושא ביטחון המזון, סוגיה שקיימת בעולם בלא מעט מדינות, ולכן אנחנו חושבים שאת הדבר הזה צריך לעשות לאלתר. צריך להיכנס לתכנון לעשרים וחמש השנים הבאות, יש לזה השלכות", אמר דיכטר.
הסוגיה חשובה מאוד, אבל למה זה קריטי לשנות את השם? "משרד שהולך להוביל את ביטחון המזון, כדאי שהציבור ידע שהמשרד הזה הוא לא משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אלא משרד החקלאות וביטחון המזון. אגב, זה לא פטנט ישראלי, זה קיים בלא מעט מדינות מערביות או מדינות משמעותיות אחרות, ואני חושב שזה דבר שצריך לעשות אותו. לא צריך להיבהל לעשות דברים במקביל, גם כן, גם במקביל למלחמה בעזה, גם במקביל למלחמת ההתשה בצפון, גם במקביל למדיניות ביטחונית, גם במקביל להרבה מאוד דברים אחרים".
בהחלטה שהובאה לישיבת הממשלה נכתב כי "אספקת המזון נשענת על ייצור מקומי וייבוא. שינויי האקלים, משברים גאו-פוליטיים ומצבי חירום כגון מלחמת רוסיה-אוקראינה ומגפת הקורונה גורמים להפרעות בשרשראות אספקה ועלולים לפגוע בביטחון המזון. במהלך מלחמת עזה ומלחמת ההתשה בצפון התממשו מספר איומים על ביטחון המזון הגולמי של אזרחי ישראל, ביניהם פגיעה בפעילות החקלאית, מחסור חמור בכוח אדם, סכנה לסגירת נמלים והחרמות ייצוא של מדינות עוינות".
עוד נכתב כי "בשל חשיבות החקלאות המקומית באספקת מזון טרי ואספקת חומרי גלם לתעשיית המזון, יש למשרד החקלאות תפקיד מרכזי בהבטחת ביטחון המזון הגולמי הלאומי ולכן ראוי לשנות את שמו". מלשכת השר נמסר כי "העיסוק בשינוי השם איננו מהותי והוא רק מרכיב בשינוי האסטרטגיה, על פיה המשרד יוביל לראשונה בישראל את תוכנית ביטחון המזון ל-25 שנה קדימה כשלב ראשון. לצערנו אנחנו באיחור בקביעת משרד ממשלתי שיוביל את התחום בישראל והמועצה לביטחון לאומי קבעה שמשרד החקלאות יוביל את הנושא. זוהי גם עמדתו של ראש הממשלה מזה זמן. לפיכך במשרד החקלאות בהובלת השר אבי דיכטר, החליטו להירתם ולהוביל את ההתמודדות עם אתגר לאומי זה".
על פי הערכת התנועה לאיכות השלטון, אף שנכתב שלהחלטה אין משמעות תקציבית – עלות שינוי השם יכולה להגיע לשני מיליון שקל. הבדיקה התבססה על תקדימים של שינויי שמות המשרד לביטחון הפנים ושינוי שם משרד הכלכלה – שעלו כשני מיליון שקלים וכמיליון וחצי שקלים.
השר עמיחי שיקלי צחק על שינוי שם המשרד בישיבת הממשלה ואמר כי "צריך להמשיך את הקו עם השר לביטחון" בכל משרד. "השר לביטחון השיכון", אמר בציניות. כשעלה בדיון ויכוח בנוגע למי אחראי לביטחון מזון – משרד הבריאות או משרד החקלאות – הציע שיקלי הצעת פשרה: "שיציינו שזה המשרד לביטחון מזון בריא, במקום גולמי".
צה"ל צריך להמשיך לשלוט בעזה
השר דיכטר אמר עוד כי כרגע, צה"ל חייב להמשיך לשלוט בשטח – וטען שהרשות הפלסטינית היא לא אופציה בעיניו. בריאיון הוא הסביר כי "בלי שצה"ל ישלוט בעזה וינתק אותה ממצרים, ניתוק הרבה יותר משמעותי מכפי שכרגע יש על ציר פילדלפי, היכולת שלנו להשיג את מיטוט היכולת השלטונית של החמאס תהיה מוגבלת מאוד. זה גם ישליך על יכולת המשא ומתן שלנו להחזרת החטופים. לכן, אני חושב שהיעד הזה של השתלטות על עזה, שליטה בעזה, שליטה בסיוע ההומניטרי, שהיום מתבצע באמצעות החמאס, אנחנו רוצים שיתבצע באמצעות ישראל, עד שיהיו דיונים על היום שאחרי. לדיונים על היום שאחרי ישראל חייבת להגיע מעמדה של כוח, של כוח הרבה יותר חזק מהכוח שיש לנו כרגע בעזה".
אתה מכוון לממשל צבאי, אבל אנחנו מבינים שבשיחות סגורות ראש הממשלה נתניהו מסיר את ההתנגדות למעורבות של הרשות הפלסטינית ביום שאחרי, מתי שזה לא יהיה. "הרשות הפלסטינית בעיניי היא לא אופציה. היא קרסה ביוני 2007, כשהיא העבירה את רצועת עזה לידי החמאס, ואי-אפשר לחזור על אותה טעות. ב-2007 הייתה טעות אחת שאפשרנו להם להעביר את רצועת עזה כמו שהיא בהפיכה הצבאית שנמשכה שלושה ימים לידי החמאס, מאז המצב בעזה הסתבך מאוד בסדרי גודל דרמטיים. לכן אין שום היגיון, שום הצדקה לקחת את עזה, לתת אותה לרשות הפלסטינית ולהאמין שמה שלא עבד ב-2007 יעבוד ב-2024".
נושא החזית הצפונית אמר דיכטר כי "אנחנו לא יודעים מתי החיזבאללה יבין את המסר, אנחנו יודעים מה אנחנו משדרים. אנחנו צריכים לשדר בעזה הרתעה בסדר גודל שהיה קיים בשישה באוקטובר, ויותר מזה. השמדת תשתיות הטרור הצבאיות זה יעד אחד שבאמת לקראת השגה, ונצטרך להתמודד עם הטרור שהוא בעייתי מאוד. הצבא וכוחות הביטחון, שב"כ יצטרכו לבנות את עצמם כדי להתמודד עם הטרור הזה בצפון, בלבנון".
מתי אתה מעריך שתושבי הצפון יוכלו לחזור לבתיהם? "אנחנו לא מתכוונים לסכן לא את תושבי קריית שמונה ולא את תושבי רמות נפתלי, ולא את תושבי דישון ולא את תושבי היישובים האחרים לאורך גבול הצפון, ולהביא אותם לשם ולראות ברמה של ניסוי, האם זה משפיע או לא משפיע. אנחנו רוצים להגן עליהם, לשמור על חייהם, גם במחיר העובדה שהם נמצאים רחוק מבתיהם. היעד של החיים הוא חזק יותר, משמעותי יותר מכל דבר אחר. אני מבין שמבקשים לתת תאריך ומועד וכו'. מה לעשות שהמציאות הביטחונית לא מאפשרת לומר לתושבי הצפון 'אתם תחזרו בתאריך זה וזה'. לא נחזיר את תושבי הצפון ליישוביהם, לבתיהם, כשמנגד מרחפת העננה של החיזבאללה".
