בשולי האסון האנושי הבלתי נתפס, מתקפת הפתע של החמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה גרמו נזקים סביבתיים ניכרים, ובהם זיהום קרקע ומקורות מים בדלקים ובשמנים, לצד זיהום אוויר שמקורו בשרפות הרבות שהוצתו ביישובי העוטף. שרפות אחדות אף התחוללו בכמה משמורות הטבע שבאזור. נוסף על כך, אזורים נרחבים בנגב המערבי משמשים את צה"ל כשטחי כינוס והיערכות; אלפי כלי רכב כבדים מסוגים שונים נעים תדיר בשטח, תוך הפרת השטחים הפתוחים ופגיעה בערכי הטבע.
בשנים הקרובות צפוי חבל הנגב המערבי לעמוד במרכזן של פעולות שיקום ופיתוח נרחבות, ובהן תוספות בנייה, הגדלת יכולות ייצור ואגירת אנרגיה, הרחבת תשתיות ועוד. אלו פעולות חשובות ונחוצות. אך בצד הרצון המוצדק לבצע שיפורים מרחיקי לכת בסביבתן הפיזית של קהילות הנגב המערבי ובמצבן החברתי והכלכלי, עלינו להימנע מפגיעה נוספת ובלתי הפיכה בשטחים הפתוחים שבאזור.
לשטחים פתוחים איכותיים יש השפעה חיובית עצומה על שגשוגן של החברות האנושיות המתגוררות בקרבתם; ולשטחים הפתוחים שבנגב המערבי יש ערך חברתי, כלכלי, סביבתי, אקולוגי ונופי גבוה במיוחד. תרומתם באה לידי ביטוי בתמיכה במערכות ייצור חקלאיות, למשל בהאבקת גידולים ובאספקת מרעה לחיות משק; בהגברת חוסנן של המערכות האקולוגיות; בוויסות מחזור המים ובצמצום אירועי הצפות; ובקיבוע פחמן, התורם למיתון שינוי האקלים.
פרסום
זמינותם של השטחים הפתוחים האיכותיים בעוטף תורמת גם תרומה ישירה לבריאותם הגופנית והנפשית של תושביו. שטחים אלו משמשים לפעילות גופנית וקהילתית, ממתנים את השפעותיו השליליות של זיהום האוויר, ומפחיתים את הסיכון למחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם. נוסף על כך, השטחים הפתוחים מספקים שירותי תרבות חיוניים, כגון אתרי נופש, אתרי פריחה, שבילי אופניים, פארקים ויערות.
מעל הכול, יישובי הנגב המערבי מתאפיינים בזיקה חזקה מאוד של קהילותיהם לשטחים הפתוחים המקיפים אותם. המרחב הטבעי עוטף את כלל יישובי האזור, כפריים ועירוניים כאחד, והוא חלק משמעותי בסביבת החיים של התושבים. החיבור לטבע הוא מאפיין מרכזי בזהותם ובצביון קהילותיהם ומקור רב־עוצמה לחוסן חברתי, קהילתי ובריאותי. למעשה, זו הסיבה שבגינה רבים מתושבי האזור בחרו להתגורר דווקא שם.
החלטת ממשלה מספר 1127 קובעת מתווה לתוכנית אסטרטגית לשיקומו ולפיתוחו של חבל תקומה, הוא הנגב המערבי. בהחלטה מצוין כי השיקום והפיתוח בחבל ייעשו מתוך גיבוש פתרונות ארוכי־טווח להגנה על הסביבה ולשיקום השטחים הפתוחים. אף על פי כן, נושא ההגנה על השטחים הפתוחים אינו מקבל דגש מספק בעבודתה של מנהלת תקומה עד כה.
בימים אלו מפרסמת האגודה הישראלית לאקולוגיה, בשיתוף אשכול רשויות נגב מערבי ובתמיכתה של קרן היינריך בל, מסמך בשם "שיקום ושימור של השטחים הפתוחים בחבל תקומה: מיפוי היתרונות ועקרונות ליישום מיטבי".
פרסום
מטרתו הראשונה של המסמך היא להציג את הטיעונים המרכזיים בדבר הצורך בשמירה על השטחים הפתוחים בחבל, ובראשם היות השטחים הללו מרכיב מרכזי בזהותן ובצביונן התרבותי של קהילותיו המגוונות. נוסף על כך, מנוסחים במסמך כמה מספר עקרונות כלליים שמאמצי השיקום והפיתוח בנגב המערבי צריכים לפעול לאורם כדי למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים.
המסמך כבר נשלח למובילים ולמובילות את הצוותים במנהלת תקומה ולדמויות מפתח במשרדי הממשלה. יש לקוות שהדברים ייפלו על אוזניים קשובות.
ד"ר בן בלק, הלשכה המדעית, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
