חקלאות אורגנית ומהפכת החקלאות העירונית בקובה

מאת : אורי אדלר

חקלאות אורגנית מזוהה על פי רב עם החלק הפחות יעיל של החקלאות, נוטים ליחס לחקלאות אורגנית גחמה של עשירים שיכולים לשלם מחירים מטורפים על מזון נחות. תמיד עולה השאלה האם חקלאות אורגנית יכולה להיות חלופה אמיתית לחקלאות המודרנית. יותר מכך במשך שנים שפטו את מידת הקדמה ממנה נהנית מדינה בכמות הדשנים וחומרי ההדברה שהיא צורכת. 

התנועה האורגנית בקובה התפתחה כתגובה למשבר, לפני המהפכה הקומוניסטית שבה הדיח פידל קסטרו את בטיסטה ב-1959 נהוג היה בקובה נוהג של יצור מזון קולוניאלי, קובה יצרה ויצאה מוצרי עלית לשווקי העולם העשיר (סוכר, טבק..) תוך התעלמות מהצורך ליצר מזון לאכלוסיה תוך התבססות על יבוא מזון לתושביה (חיטה, אורז…). אחרי המהפכה עם הטלת החרם האמריקאי על משטר המהפכני המשיכה החקלאות לשווק את תוצרתה אבל הפעם לברית המועצות. ב- 1990 יותר מ 50% מהמזון שנצרך בקובה היה מיובא כשרב התשומות- דשנים וחומרי הדברה סופקו בחינם או במחיר מסובסד ע"י ברית המועצות.. מהלך עניינים זה נמשך עד להתפרקותה של ברית המועצות ב- 1989.

פרסום

משמעה הישירה של התפרקות ברית המועצות הייתה עצירת אספקת 1,300,000 טון של דשנים כימיים, 17,000 טון של קוטלי עשבים ו 10,000 טון של חומרי הדברה שסופרו כל שנה לקובה.
התוצאה הישירה הייתה ירידה בזמינות המזון והעמדת האוכלוסייה על סף רעב, עם ירידה משמעותית בכמות המזון לנפש.
תגובת קובה הייתה בפיתוח חקלאות עירונית שפיתחה אלפי שטחים מוזנחים בהוונה ובסביבתה והפכה אותם לשטחי גידול ירקות אינטנסיביים. שתילת ירקות בעיר במקום רק בכפרים הקטינה את הצורך בהובלה[ קירור ושאר עזרים לשימור הפרי והירק.
התוכנית הצליחה מעל למשוער, ב1998 היו בהוונה ובסביבתה 8,000 משקים עירוניים וגנים בהם עבדו יותר מ-30,000 איש ואישה.
החקלאות העירונית הפכה למרכיב חשוב בנוף העיר כשהמודל מועתק כיום לערים נוספות עם תפוקה גדלה בקצב של 250-350% בשנה. כיום המזון של הגנים האורגניים גדל בשיטות אורגניות אינטנסיביות כשהממשלה הוציא אל מחוץ לחוק את השימוש בכימיקלים ודשנים בתוך שטחי הערים. המטרה של הפרוייקט ליצר מספיק מזון טרי –פירות וירקות זמינים לכל. כיום חלק מהערים כבר מייצרות מזון בעודף, ומזון אורגני אינו עוד פינוק של עשירים בלבד. התוצאה היא שהחקלאים הם מבעלי ההכנסות הגבוהות יותר בערים.
מעבר לגנים פרטיים הוקמו גני ירקות גם במוסדות ציבור ומפעלים בהם מספקים הגנים את ארוחת הצהרים כשהעודפים נמכרים לעובדים במחירים נמוכים.

בנוסף קיימים 451 משקים של אורגנופוניקס- הידרופוניקה אורגנית בה מגדלים במכלים מוגבהים ממולאים באדמה מעורבת הקומפוסט.
שאר הגידול נעשה בקרקע שמעושרת בהרבה חומר אורגני, כמעט ולא נתקלים בבעיות של מזיקים עקב עידוד השונות הגנטית, נוצר שיווי משקל ביולוגי אוכלוסיית המזיקים נשארת נמוכה עקב נוכחות אויבים טבעיים רבים במערכת ולכן כמעט ולא צריך להתערב.
קימות תוכניות נוספות ליצור ביצים, ארנבות פרחים, צמחי רפואה בשטחים קטנים באזור העירוני והכפרי הסובב את הערים. באזור הכפרי חוזרים לגידול גידולים מסורתיים כמו שעועית וגידולי שורש כמו קסאווה ובטאטה.
בתחילת הדרך הייתה חקלאות ברת קיימה בעוד דרך לשרוד את הקשיים שנבעו מנפילת ברית המועצות, בתקופה זו לא יכלו קובעי המדיניות לחזות את כמויות האורז שיכולות לגדול בקובה ללא כל החבילה של המהפכה הירוקה. אבל ב- 1997 יצור האורז ממשקים קטנים הגיעה ל- 140,000 טון 65% מהיצור הלאומי. כיום כולם מסכימים כי חקלאות מקיימת מילאה תפקיד חשוב בהזנת האוכלוסייה ובחיסכון של מיליוני דולרים לחברות חומרי ההדברה והדשנים העולמי.
לפי נתונים רשמיים ב- 1999 חקלאות אורגנית אורבנית סיפקה בקובה 65% מהאורז, 46% של הירקות הטריים, 38% מפירות (ללא הדרים) 13% מגידולי השורש 6% מהביצים.
דוגמה נוספת היא הפיתוח המרשים של תעשיה מקומית שמייצרת תשומות לחקלאות האורגנית חקלאות ברת קיימה באזורים הכפריים בהם בנוסף לחלקות אורגניות הוקמו כ-200 מפעלים כפריים המייצרים חומרי הדברה אורגניים ואויבים טבעיים. 

כיום מיוצרים במפעלים אילו:
1300 טון לשנה של BT Bacillus Thuringesis כחומר ריסוס להדברת זחלי עשים.
כ- 800 טון של Beaveria להדברת חיפושיות
כ- 200 טון של ורטיציליום, פטרייה להדברת כנימות עש לבנות
כ- 2800 טון של טריכודרמה להדברה ביולוגית של פטריות.
הרבה מהשיטות הביולוגיות מוכחות כיעילות יותר מהחלופה הקונבנציונלית שלהם.
בנוסף קיימים 170 מרכזי יצור קומפוסט שלשולים שהיקף ייצורם עלה מ 3 טון ל 93,000 טון בשנים האחרונות.
מחזור זרעים, זבל ירוק גידולים משולבים ושיטות שימור קרקע השתלבו גם הם במערך היצור האורגני המגוון.
כיום מלווה הפיתוח של החקלאות האורגנית גם מחקר וטיפוח זנים מיוחדים לשיטת הגידול החדישה.מחקר שבוצע בדלעת הוא דוגמה מייצגת את השינוי שחל במערכת המחקר. בתחילת הדרך שונה ממשק הגידול, הופסק השימוש בכימיקלים ודשנים וההשקיה המלאכותית הוקטנה בצורה משמעותית. אבל נמשך השימוש בזרעים קונבנציונליים התוצאה הייתה פחיתה ביבול. לאחר בחינת זנים מאכזבת מחברות זרעים מסחריות התשובה היתה טיפוח זנים במשקי החקלאים בסיוע אנשי המחקר. פרוייקט הטיפוח יצר דיון במשמעותם של הכימיקלים על התנהגות הזנים בהשוואה לממשק אורגני במושגים של צריכת אנרגיה, שימוש בתשומות מיובאות ןמעורבות חקלאים בתהליך שיפור הגידולים. התוצאה יבולים בממשק האורגני חזרו להיות ברי השוואה ליבולים בממשק הקונבנציונלי מרובה התשומות.שיתוף הפעולה עם החקלאים יצר ממשק יעיל יותר ויציב יותר